|
עד עכשיו נהנינו מהחיים הטובים. אמנם ניסיתי
להציק לכם עם איך לעשות הכל כמו שצריך, אבל מי שרצה לחפף יכל לעשות
זאת בלי לשאת בתוצאות. עכשיו, לעומת זאת, המצב עומד להשתנות: הצדיקים שטרחו על עבודה נכונה ייקטפו את הפירות, והעבריינים
החפיפניקים ישלמו את המחיר... טוב, לעולם לא מאוחר לחזור בתשובה, לקחת רברס
ולחזור על השיעור הראשון
עד שאתם באמת עומדים במטלת הסיום שלו.
גם מי שצלח את השיעור הראשון בהצלחה, ייתכן
שיתקשה בשיעור זה, כי בו נלמד בעצם את הבסיס לכל אמנות הג'אגלינג לסוגיה - ההחלפה. ההבדל בין ג'אגלינג לבין
משחק של
זריקה ותפיסה בכדור הוא ש"ג'אגלינג" היא
האמנות של החזקת חפצים באוויר כל הזמן: בכל פעם שחפץ נופל אלינו והיד שלנו תפוסה עם
חפץ
אחר, אנו זורקים לאוויר את מה שאנו מחזיקים ותופסים במקומו את החפץ הנופל, פעולה
זו מכונה "החלפה". כמובן שמה
שזרקנו מתחיל בתורו גם ליפול, ושוב אנו זורקים את מה שיש לנו ביד כדי לתפוס אותו - עוד החלפה. וחוזר
חלילה.
בשיעור הזה נלמד לבצע את ההחלפה באופן נכון, כך שנוכל להשתמש בה כדי
לשחק בסופו של דבר עם שלושה כדורים (או יותר, הכל עובד לפי אותו עיקרון).
נתחיל בהחזקת כדור אחד בכל יד, וכפות הידיים יתחילו
לנוע במעגלים המוכרים מהשיעור הקודם.
1. עמידה וזריקה
עקרונות היציבה שינחו אותנו עם שני כדורים זהים
לעקרונות שהנחו אותנו בעבודה עם כדור אחד: כפות רגליים פונות קדימה ולא זזות לשום
מקום, פיסוק ברוחב כתפיים, מרפקים נוגעים במותניים ולא זזים משם, כתפיים רפויות.
עקרונות הזריקה גם הם זהים: כפות ידיים נעות במעגלים לא גדולים ולא מהירים מדי
(ימין בכיוון השעון ושמאל בניגוד לכיוון השעון), כדורים נזרקים מול הפופיק, מגיעים
לשיא גובהם מול האוזן הנגדית, ונתפסים בנקודה המרוחקת ביותר ממרכז הגוף על ידי היד
השניה. גם כאן תפיסה תוביל לזריקה, שתוביל בתורה לזריקה הבאה.
2. שבירת הרגלים ישנים
בשיעור הקודם זרקנו מיד אחת ליד הנגדית, ואם
הכדור נזרק לגובה ולמרחק הנכונים לא הייתה לנו בעיה לתפוס אותו, מאחר והיד התופסת
היתה ריקה. עכשיו, לעומת זאת, כשאנו מחזיקים כדור אחד בכל יד, יש לנו בעיה. הכדור
הנזרק מתקרב ליד שאמורה לתפוס אותו, אבל יש בה כבר כדור! הרפלקס האוטומטי של 99
מתוך כל 100 אנשים הוא לבצע את מה שרואים באנימציה מס' 2: היד התופסת מפנה מקום
לכדור המגיע על ידי העברה מהירה של הכדור שהיא מחזיקה. ההרגל הזה מושרש מאד, והקושי
בלשבור אותו הוא הסיבה שרוב האנשים מפסיקים ומתייאשים בשלב זה.
אבל
חייבים
לשבור אותו אם רוצים להצליח
לבצע את ההחלפה האמיתית שהיא הבסיס של הג'אגלינג, ההחלפה שאפשר לראות באנימציה מס'
1. כפי שאפשר לראות, מה שנדרש הוא ששני הכדורים ייזרקו לאותו הגובה. כלומר,
שני הכדורים נזרקים בזה אחר זה, שניהם מגיעים לשיא הגובה מול האוזן הנגדית, ואז כל
אחד מהם נתפס על ידי היד הנגדית.
קשה לשבור הרגל של זריקות שגויות כשמתרכזים בכלל בתפיסות. ולכן הדרך הטובה ביותר
לשבור את ההרגל היא גם די מפתיעה: לא לנסות לתפוס! כלומר, בשלב הבא גם ננסה
נתפוס, אבל רק אחרי שהזריקות שלנו תהיינה טובות מספיק. כדאי לבצע את ההנחיות הבאות
מול מיטה או ספה, כי אנו ניתן בכוונה לכדורים ליפול, וחבל להתכופף כל הדרך עד לרצפה
בכל פעם כדי להרים אותם.
נבצע את הרצף הבא: יד ימין מבצעת חצי עיגול ("מציירת חיוך") משעה 3:00 עד 9:00 של
המעגל שלה, ואז זורקת את הכדור לכיוון יד שמאל. ברגע שהכדור נזרק מיד ימין, יד שמאל
מתחילה לבצע את חצי העיגול שלה ("לצייר חיוך") משעה 9:00 שלה, בניגוד לכיוון השעון
חזרה לשעה 3:00. הכדור שנזרק מימין חוצה בינתיים מול הסנטר ומגיע לשיא מול אוזן
שמאל. וכשהוא מגיע לשיא ומתחיל לרדת, בדיוק אז מסיימת יד שמאל את ה"חיוך" שלה,
מגיעה לשעה 3:00 וזורקת את הכדור שלה למעלה וימינה. שימו לב שהיד השניה מתחילה
לצייר את ה"חיוך" שלה כבר ברגע שהיד הראשונה זורקת.
ווהדבר החשוב ביותר הוא שלא ננסה לתפוס אף אחד משני הכדורים שזרקנו! רק נזרוק
אותם ונביט על מסלוליהם בלי אפילו להושיט את הידיים לתפוס, מפתה ככל שזה יהיה.
3. זריקות טובות
מאחר ואנו לא מנסים לתפוס את
הכדורים שזרקנו, אנו פנויים לראות אם אכן זרקנו אותם כמו שצריך: האם כל אחד מהם
הגיע לשיא מול האוזן הנגדית, או שזרקנו בטעות את הכדור השני נמוך מדי (טעות
פופולרית מאד)? האם זרקנו בטעות את הכדור השני קדימה מדי (עוד שגיאה נפוצה)? אולי
זרקנו מרוב לחץ את הכדור השני מהר מדי, כך שהוא נזרק עוד לפני שהכדור הראשון הגיע
לשיא גובהו והתחיל לרדת?
אם אנו עומדים במקום פתוח, נסתכל על הרצפה - כל אחד מהכדורים אמור ליפול בערך מול
כף הרגל הנגדית, לא יותר מ 20-30 ס"מ ממנה. אם אחד מהכדורים נפל קדימה מדי - הרי
שזרקנו אותו קדימה מדי, וכו'. אם אנו מול מיטה או
ספה, ננסה להעריך האם הכדורים היו מגיעים לכפות רגלינו לולא עמד שם הרהיט.
אם הכדורים התנגשו באוויר, אז או שזרקנו אותם מהר מדי (לא חיכינו שהכדור הראשון
יגיע לשיא הגובה לפני שזרקנו את השני), או שלא הקפדנו לבצע את ה"חיוך"
בשתי הידיים
לפני הזריקה. צפו שוב באנימציה מספר 1 בכדי
לראות איך לבצע את הזריקות שבהחלפה. שימו לב שאנימציה מספר 1 מתוכנתת כך שקצב
הזריקה בה הוא הקצב האמיתי בו אתם אמורים לזרוק בעצמכם. נסו לעבוד מול המחשב ולראות
האם אתם מתואמים עם הקצב שבאנימציה (אני רק מקווה שאתם לא מתאמנים עם כדורי ברזל
כשאתם מול המחשב! תביעות לא ייענו!!). אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לזרוק את
הכדור השני מהר מדי - שימו לב שאתם לא ממהרים!
4. סימטריה
לא לשכוח להתחיל את הזריקות מהיד החזקה
והחלשה לסירוגין: פעם אחת תזרקו כדור-מימין-ואז-משמאל, ובניסיון הבא
כדור-משמאל-ואז-מימין. אגב, בניגוד לאינטואיציה, לרוב האנשים קל יותר לבצע החלפה
טובה כאשר הם מתחילים כך שהזריקה הראשונה מבוצעת על ידי היד החלשה דווקא. מסתבר
שהתפקיד הקשה יותר הוא של היד המבצעת את הזריקה השניה (כי הזריקה השניה מבוצעת "תחת
לחץ", כאשר כדור אחד כבר באוויר), ולכן היד הדומיננטית מבצעת אותו טוב יותר. דווקא
משום כך עליכם להקפיד כפליים על כך שהזריקות טובות כשאתם מתחילים ביד החזקה.
רק אם אנו מגיעים למצב שבו 20 פעמים, בזו אחר זו, אנו זורקים את שני הכדורים כך שהם
בקצב הנכון (כמו באנימציה מס' 1), במסלולים הנכונים (יוצאים מול הפופיק ומגיעים
לשיא הגובה מול האוזן הנגדית) ונופלים במקום הנכון (כל כדור ליד הרגל הנגדית), רק
אז נמשיך לשלב 5 להלן. כמובן, כאשר בכל ניסיון אנו מתחילים ביד אחרת.
5. החלפה
או קיי. למדנו כל מה שאפשר על הזריקות ושיפרנו אותן, ועכשיו אפשר להתחיל גם
לתפוס. למעשה, אם עשינו כל מה שהוגדר עד כה כנדרש, והמשכנו לשלב 5 רק לאחר שבאמת
ביצענו 20 פעם ברציפות ובהצלחה כנדרש את הזריקות, אם כך לא צריכה להיות לנו בעיה.
כל להטוטן מקצועי יודע שלתפוס את החפצים זו לא בעיה בכלל: לזרוק אותם כמו שצריך, זו
הבעיה האמיתית! כולם מתרשמים מלהטוטן שמצליח לתפוס 5 אלות המעופפות באוויר, אך
תפיסה מוצלחת היא רק תוצאת לוואי של זריקה טובה.
לא לשכוח את הכלל הבסיסי: המרפקים נשארים צמודים לגוף. אם בכדי לתפוס כדור
תועה אתם נאלצים לשלוח את היד קדימה, אחורה או הצידה כך שהמרפק מתנתק מהגוף, סימן
שהזריקה אותה אתם מנסים לתפוס לא היתה טובה. אז אם אתם מנסים לבצע את ההחלפה כמו
באנימציה מס' 1 ונתקלים בקשיים, אל תהססו לחזור לשלב 3. תפסיקו לנסות לתפוס את
הכדורים שאתם זורקים, ורק תסתכלו על מסלוליהם לאחר הזריקה. מובטח לכם שבשיטה זו
תאתרו את הבעיות ותתקנו אותן הרבה יותר מהר מאשר אם תתרכזו בלהמשיך לנסות
ולתפוס זריקות לא מוצלחות.
השיעור הזה עשוי להיות מתסכל מאד. ראשית,
קשה לשבור את ההרגל לבצע את התבנית שבאנימציה מס' 2. שנית, תגלו שלאחר כל התקדמות
יש נסיגה: כבר הצלחתם לתפוס פעם אחת כמו שצריך את שני הכדורים, אך אז לפתע 10 פעמים
ברצף אתם זורקים את יד שמאל קדימה מדי, וכיו"ב. אל תהססו לסגת קצת ולהפסיק לנסות
לתפוס: התמקדו בזריקות, ורק כשאתם ממש מוכנים והזריקות ממש טובות, רק אז לתפוס את
הכדורים.
אם גם שלב 3 לא עולה יפה, חיזרו
לשיעור הראשון ותרגלו עוד קצת זריקה ותפיסה נכונות בכדור אחד, בשתי
הידיים. כשתחזרו לשני כדורים תיווכחו לראות שהשתפרתם פלאים (או
שלא...).
לא לשכוח - הסבלנות משתלמת.
הצלחה בשיעור:
תדעו שהצלחתם בשיעור ואתם יכולים להתקדם לשיעור הבא, רק
כשתצליחו לבצע 20 החלפות. לא מדובר בשלב זה על החלפות רצופות שזורמות אחת אל תוך
השניה, אלא על 20 החלפות בודדות עם עצירה ונשימה בין אחת לשניה:
זריקה-זריקה-תפיסה-תפיסה-עצירה. כמובן שחצי מההחלפות צריכות להתחיל ביד ימין, והחצי
השני ביד שמאל, וכרגיל כל התנאים המעצבנים הבאים חייבים להתמלא:
א. כפות הרגליים לא זזות ממקומן,
המרפקים נוגעים כל הזמן במותניים, והכתפיים שלוות ולא מכווצות כלפי מעלה.
ב. הזריקות מבוצעות כולן מול הפופיק, חוצות בסנטר, מגיעות לשיא הגובה מול האוזן
הנגדית ונתפסות בנקודה הרחוקה של המעגל של היד הנגדית.
ג. כל יד מציירת "חיוך" מבחוץ פנימה לפני הזריקה.
ד. קצב זריקת הכדורים זהה לקצב שבאנימציה מס' 1, ולא מהיר יותר.
אם שוב עמדתם בתנאים הקשוחים הללו,
ורק אז, אתם מוכנים
לשיעור הבא! |
אנימציה מס' 1 - כך לעשות
אנימציה מס' 2 - כך לא לעשות!
|